סמ"ר שי דוידוב ז"ל

קורות חיים

בן עופרה ושמעון. נולד ביום כ"ט באלול תשל"ד (16.9.1974) בעפולה. שי החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אלון יזרעאל" בעיר והמשיך בבית-הספר המקיף "בן גוריון" בעפולה, בו למד במגמה ההומנית. שי היה בחור שקט אך חדור שמחת חיים וידוע היה כאדם אחראי שניתן לסמוך עליו בכל.

בסוף חודש מרץ 1993 התגייס שי לצה"ל ולאחר מסלול טירונות הוצב בחיל השריון. שי עבר קורס סיירים וקורס מפקדי סיור שריון, הוכשר כקשר ושימש כקשר-מ"מ בפלוגת סיור. מפקדיו מספרים שהיה ממושמע ואחראי, בעל ידיים טובות, תפקד היטב בתחום המקצועי והפגין שליטה בנעשה סביבו. נכונותו לסייע לזולת ומזגו הנעים חיבבו אותו על חבריו ומפקדיו.

השבוע האחרון של חייו היה קשה במיוחד, כי בו סיכם את המסלול שעבר.

ביום ד' בתמוז תשנ"ה (2.7.1995) נפל שי בעת שירותו, בתאונת דרכים שאירעה סמוך לקיבוץ גניגר. עמו נהרגו סגן גיא סבטליט וסמל אלון הללי.

שי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות - יעל וגלית. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "שי תואר על ידי מפקדיו כחייל בעל תושייה, אשר אהב לסייע לאחרים והשרה אווירה טובה סביבו. שי היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". מפקד היחידה בה שירת שי, כתב למשפחתו: "שי היה חייכן, כל אשר עשה - עשה בחיוך, גם אם המשימה היתה קשה במיוחד. הן בשמירה על גבול הצפון והן באימונים, שי היה כמפקד, כי לכולנו היה ברור, שעל שי ניתן לסמוך. כלוחם, תמיד הפגין ביטחון עצמי גבוה, שאף לשלמות הביצוע והיה בעל יכולת עצמית גבוהה - תכונות, אשר כל מפקד מאחל לחייליו".