סגן יגאל פישמן ז"ל

קורות חיים

בן דב ורבקה, מניצולי-השואה, נולד ביום י"א באדר תשי"ב (8.2.1952) בעפולה. למד בבית-הספר היסודי 'יזרעאל' שבמקום, המשיך בבית-הספר התיכון המחוזי שבעפולה וסיים את לימודיו בפקולטה לאוירונאוטיקה בטכניון שבחיפה, במסגרת העתודה האקדמית. יגאל היה תלמיד חרוץ, שהצטיין במקצועות המתמטיקה והפיסיקה ובמדעי-הטבע. מנהל בית-הספר התיכון מספר: "יגאל זכור לי כנער ברוך-כישרונות. במרץ רב הסתער על מקצועות מדעי-הטבע והתמצא בהם ללא כל קושי. הוא לא הרפה מהנושא עד שלא ידע אותו על-בוריו, ועם-זאת גילה תמיד בשיעורים מעצמיותו, מדרכי החשיבה של איש-מדע, שאינו מוצא את סיפוקו ב"מצוות-אנשים מלומדה" ובהסבריו של המורה. הוא חתר תמיד למצוא פתרונות שלא בדרכים המקובלות. השלוה ושביעות-הרצון העצמית היו ממנו והלאה. הוא תבע הרבה מעצמו ומאחרים. הוא לא גרס השלמה עם המצוי, התרחק מן הבינוניות, והצמיח, במשך תקופת הלימודים בבית-הספר, מנגנון ביקורת וכושר לבור את העיקר בכל תחום ובכל נושא. עוד בבית-הספר הגיע יגאל לבגרות אינטלקטואלית וצמח כאישיות תקיפה ועצמאית. הופעתו החיצונית ביטאה אף היא את אופיו העז והנמרץ, את ההחלטיות והתקיפות שבו."

חברו של יגאל - אחאב, מספר: "יגאל היה מקור מידע אינטלקטואלי בלתי-נדלה בעבורי - האנציקלופדיה הפרטית שלי. אינני יודע, כיצד רכש את ההשכלה הכללית הרחבה והמגוונת שלו. הוא מצא זמן לכל דבר: קרא ספרים רבים, התעניין בנושאים רבים וקרא מדי יום את העיתונים. אך יחד עם-כל-זאת לא היה יגאל טיפוס של אינטלקטואל רציני ויבש. היה לו חוש-הומור בריא וידע לצטט מן הזיכרון מערכונים וסטירות שונות." ומוסיף חברו משה: "יגאל היה מעודכן תמיד בענייני יום-יום. הוא התמצא היטב בענייני כלכלה ומשק והיה מעורה בפוליטיקה הישראלית ובבעיות החברתיות. בענייני ספורט לא היה בקיא ממנו; הוא ידע הכול על כל-קבוצה, על כל-שחקן, על כל-משחק, על שיטות-משחק שונות ועל ההיסטוריה של הספורט. מעולם לא החמיץ משחק חשוב שהיה בטווח-נסיעתו." באהבתו לספורט לא הזניח יגאל מעולם את בריאות הגוף, והוא הרבה לשחק כדורגל וכדורסל. הוא אף ארגן משחקי כדורסל במסגרת בית-הספר ולימים זכה בתעודת הצטיינות על ארגון אליפות בתי-הספר בכדורסל.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, התנדב לעזור במפעל ביטחוני באזור-מגוריו. כעבור שבועות מספר החליטו הממונים עליו במפעל לנצל את הידע המקצועי שרכש בלימודיו והוא מונה כעוזר למהנדס במחלקה. הוא עבד בתפקיד זה, לשביעות רצונם של הממונים עליו, עד תחילת שנת-הלימודים בטכניון. בלימודיו בטכניון הצטיין יגאל, כבילדותו, והוא גילה בקיאות רבה בכל הקשור באוירונאוטיקה. אף-כי היה רב-כישרונות, לא התנשא יגאל מעולם על הסובבים אותו והשתדל לעזור לכל אחד כמיטב-יכולתו, בלימודים ובכל בעיה אחרת. הוא היה איש-חברה פעיל ומילדותו היה חבר בתנועת-הנוער 'הצופים' ולאחר-מכן בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. יחסיו עם בני-משפחתו היו מצוינים, וכפי שמעידה אחותו בלהה, "היה יגאל לא רק אח אלא גם חבר אמיתי."

יגאל גויס לצה"ל בתחילת שנת 1975, עם סיום לימודיו בטכניון. על-אף בקשתו לשרת במקצועו במסגרת חיל-האויר נתקל בסירוב והוצב לחיל-החימוש. לאחר שהשתלם בקורסים מקצועיים שונים יועד לקורס קציני-תחזוקה והוצב זמנית בבסיס תחזוקה בצפון הארץ, בתפקיד של קצין-ניהול. בתפקיד זה התנסה יגאל לראשונה בבעיות ניהול ופיקוד ובבעיות אישיות של החיילים פקודיו, המשרתים בבסיס במקצועות שונים. הוא הצליח לרכוש את אמונם ואת הערכתם במהירות רבה. עם סיום הקורס הוסמך יגאל כקצין-תחזוקה ונשלח ליחידת-שריון בסיני. עבודתו הצריכה מאמצים רבים, אחריות כבדה ופעילות כל שעות היום והלילה. הוא עמד בכל הדרישות הללו בהצלחה רבה ויחד עם-זאת, על-אף ביקוריו המעטים בבית, שמר על קשר הדוק עם משפחתו ועם חבריו ללימודים.

ביום כ"ד בתשרי תשל"ז (17.10.1976) נפל יגאל בעת מילוי תפקידו בסיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבעפולה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

רשימות לזכרו ראו אור בעיתון המקומי 'חדשות עפולה' עפולה'. להנצחת זכרו של יגאל פרסם אביו, דב פישמן, ספר שירים בשם: "לילה ויום". בספר פרק מיוחד של שירים על נושא השכול שנכתבו לאחר נפילתו של הבן.