רש"ט עדי ללום ז"ל

קורות חיים

בת מרים וגיל. נולדה ביום כ"ה בחשוון תשמ"ה (20.11.1984) בעפולה, אחות צעירה לרונן ודגנית.

עדי גדלה והתחנכה בעפולה. היא למדה בבית-הספר היסודי "בית זאב" מכיתה א' ועד כיתה ו', ולאחר מכן עברה לחטיבת-הביניים "אורן", שם למדה בכיתות ז' עד ט'. בכיתה י' למדה בקריית החינוך על-שם דוד בן-גוריון ובהגיעה לכיתה י"א בחרה לעבור לפנימיית "אלוני יצחק" הסמוכה לבנימינה. כשסיימה את לימודיה התיכוניים הייתה בידה של עדי תעודת בגרות ובה חמש יחידות לימוד במקצועות ביולוגיה ומוזיקה, וכפי שהעידה עדי על עצמה: "התחביב העיקרי שלי הוא שירה, ובמסגרת הבגרות במוזיקה, עשיתי שתי יחידות לימוד מעשיות שכללו שירה".

עדי ניחנה בחוכמה, ברגישות רבה ובאהבת אדם. מוזיקה, שירה וספרים היו אהבותיה הגדולות. בדיוקן עצמי שכתבה בגיל חמש-עשרה, משרטטת עדי במילים את אופייה, רגישותה וציפיותיה מהחיים: "השיר האהוב עלי... 'לתת'; שני דברים שעוד לא ניסיתי ואני רוצה לעשות... טיול מסביב לעולם, להקליט דיסק משלי; שלוש ציפיות שלי מעצמי... להיות עם קצת יותר ביטחון עצמי, להיות יותר פתוחה, להצליח בלימודים ובחיים; דברים שגורמים לי להילחץ... מבחנים, חברה חדשה, חדשות; שלוש תכונות בולטות אצלי... נפגעת בקלות (אבל לא תמיד מראה את זה), אוהבת לצחוק, אוהבת לעזור לאחרים; אילו הייתי על אי בודד, שני חפצים שהייתי לוקחת עמי... חבר או חברה, רדיו; שלוש ציפיות מחבריי לכיתה... שיקבלו אותי כמו שאני, שלא ישפטו אותי לפי הרושם הראשוני, שיתייחסו זה לזה בכבוד; גלולת פלא שהייתי מוכנה לרכוש עבורי תמורת מיליון דולר... שאני לא אלחץ ממצבים טיפשיים; היגד שאני מאמינה בו... חייה את החיים ותן לחיות".

בתאריך 21.8.2003 התגייסה עדי לצה"ל ובתום אימוני טירונות בני שבועיים בבסיס הטירונים "זיקים", שובצה ל"שח"ם" (שירות חובה במשטרה). את שירותה עשתה בתחנת המשטרה בבית שאן כשוטרת סיור. גאה הייתה במדיה הכחולים ומלאת מוטיבציה להתקדם במשטרה; את תפקידה ביצעה באחריות ובמסירות רבה.

ביום כ"ט באדר תשס"ד (22.3.2004) נפלה רב-שוטר עדי בעת מילוי תפקידה והיא בת תשע-עשרה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. הותירה אחריה הורים, אח, אחות, וחלל עמוק בלב בני משפחתה והסובבים אותה.

בכיתוב האישי על מצבתה נחקקו המילים: "מנגינת חייך תתנגן בלבנו לעדי עד".