רב"ט אסף ביתן ז"ל

קורות חיים

בן תרצה ואלי. נולד ביום י"ג בניסן תשמ"ג (27.3.1983) בעפולה. שנה קודם לכן נסע אביו של אסף, אלי, לטיול במרוקו. בביקורו במקום קדוש התפלל ונדר נדר שאם יוולד לו בן, יחזור לשם וישחט כבשים. ואכן תרצה, אמו של אסף, התעברה ובאביב 1983 נולד אסף בבית חולים 'העמק' בעפולה, בן לאחר ארבע בנות - נטע, טלי, גילי ורונית. השמחה היתה גדולה, לברית הוזמנו כאלף איש, ואביו נסע למרוקו, קיים את הנדר ושחט כבשים.

אסף גדל כנסיך, סביבו חמש אימהות שדאגו לו וטיפלו בו. כילד כונה בחיבה 'קונדסון', כיוון שהיה שובב ואהב לעשות מעשי קונדס. אסף אהב מאוד סוסים, ובילדותו השתתף בחוג רכיבה.

אסף עשה את לימודיו היסודיים בבית-הספר "בית זאב" בעפולה, כיתה ז' למד בחטיבת-הביניים בעפולה, ובכיתה ח' עבר לבית הספר התיכון "העמקים" בקיבוץ מזרע, שם סיים את לימודיו במגמה הביולוגית. אסף אהב מאוד את חבריו מבית-הספר ובילה במחיצתם שעות רבות. הוא היה נער חברותי, אהוד ואהוב, חבר טוב, בעל נשמה טובה, שמוכן תמיד לעזור לחבריו ולהתנדב בסביבה.

אסף ניחן בחשיבה יצירתית ומקורית. הוא היה נער ספורטיבי ואהד את קבוצות "מכבי תל אביב" בכדורסל ובכדורגל. אסף אהב לשחות, עבד כמציל בבריכה לפני גיוסו, עבר קורס צלילה ונסע מדי פעם לצלול בסיני. הוא אהב מאוד את הטבע, אהב כל מקום שהיה בו מקור מים, אהב לטייל בארץ, בעיקר טיולי ג'יפים, לשבת בחיק הטבע עם קפה או תה ולשאוף את הטבע לתוכו. אחד המקומות שהרבה לטייל בהם עם חבריו היה "האגם הנעלם", שהפך לסמל של אסף. מקום זה היה אהוב על אסף במיוחד ובו אהב לשחות, לקפוץ מהסלעים, לעשות סנפלינג ולשתות קפה ומדי פעם בילה שם את הלילה באוהל עם חבריו.

אסף אהב את החיים, נהנה ומיצה כל רגע, הקפיד להתלבש יפה ותמיד במותגים, אהב לאכול במסעדות גורמה ואף אהב לבשל. לאחר שירותו הצבאי חלם לפתוח מסעדה בניו יורק עם חבריו שלומי ולירן. פעמיים טייל עם הוריו בארצות-הברית ולפני גיוסו נסע עם חבריו ללונדון.

יחד עם זאת אסף ידע להעניק הרבה לאחרים. הוא נודע בלב הזהב שלו, בעזרה לחבריו בכל דבר ולכל אדם שפנה אליו. הוא אהב להפתיע ולשמח חברים ובני משפחה.

אסף התגייס לצה"ל בנובמבר 2001 לגדוד "לביא", גדוד חדש שהופקד על גזרת חברון. אסף הצטרף למחזור הראשון של הגדוד.

גם בצבא, כמו בכל מקום, היה אהוד על חבריו, תמיד עזר והתנדב, דאג לחבריו, אירגן להם פאוצ'ים עם סמל היחידה ואפודים, וכל הזמן חשב איך לעזור ולצ'פר, כדי שלכולם יהיה יותר נוח וטוב.

מתוך מכתב שכתב אסף בשם לוחמי פלוגתו לאנשי עסקים על-מנת לגייס תרומות לטובת הגדוד: "גדוד "לביא" הוקם בנובמבר 2001 ומתמחה בלוחמה בשטח בנוי בגזרת חברון. פעילותו של הגדוד בגזרה הינה מורכבת. הגדוד דואג לביטחון השוטף של הגזרה וליישובים היהודיים בה: בית חגי, עותניאל, שמעה ועוד. כמו-כן מתמודד הגדוד עם התושבים בכפרים הערביים ועם המחבלים. מאז שנכנס הגדוד ללחימה הוא זוכה להצלחה רבה בסיכול הפח"ע בגזרה, כמו מציאת מטענים על הצירים ומניעת פיצוצים. בנוסף, עצר הגדוד כ-40 מבוקשים - מספר רב בתקופה כה קצרה של 3 חודשים. אנו לוחמי פלוגה א' מחזור נובמבר 2001, המחזור הראשון של הגדוד, עומדים לסיים את מסלולנו בעוד כשלושה חודשים... כיוון שהיחידה חדשה ויש לה בעיה תקציבית, אנו פונים אליך בבקשה לתרומה אשר תעזור לנו בהקמת המועדון שישמש אותנו ואת שאר לוחמי היחידה בשנים הבאות".

אסף היה בחור שקט, ובשקט שלו ידע לנהל ולנתב את הדברים בדרך הטובה ביותר לכולם. חבריו מספרים, שכאשר היה תורן שמירות, תפקיד שגרם סכסוכים רבים בין החברים, הוא היה היחיד שהצליח לארגן את העניינים כך שכולם היו מרוצים.

ביום כ"א בשבט תשס"ג (23.1.2003) נפל אסף בקרב בחברון והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושישה אחיינים שאהב ונשא את תמונתם בארנקו, לא שכח להתקשר ולאחל להם מזל טוב ביום הולדתם מכל מקום בו נמצא. לאחר מותו הועלה אסף לדרגת רב-טוראי.

לזיכרו נקבעה "חורשת אסף" בתל עדשים, חורשה שמתקיימים בה בעיקר אירועים מוטוריים. על הגלעד בחורשה כתבו בני המשפחה: "שחום, נמשים על הפנים, אף קטן ועיני ילד תם/ ג'יפ ומקור מים והוא המאושר באדם/ את החיים אספי שלנו שתה בצמא/ ילד של החיים מלא חום, יצירתיות, אהבה ונתינה./ איך זה שכוכב אחד פתאום נופל, איך זה קורה למען השם".

יהי זכרו ברוך.