סמל אביעד עקירב ז"ל

קורות חיים

אביעד עקירב ז"ל נולד בתאריך 4.2.82 בעפולה, בן לעזרא וגילה, אח יפהפה לעמית ואסף.

אביעד היה בן הזקונים שמשפחתו אהבה ופינקה. את שנות הילדות - גן ובית ספר יסודי עשה בעפולה.

כבר מגיל צעיר ניתן היה לראות שמדובר בילד נבון ומיוחד. כשההורים רכשו מחשב חדש היה זה אביעד שקרא את הוראות ההפעלה באנגלית והדריך את אביו עזרא כיצד לעבוד במחשב.

בחופש הגדול שבין כיתה ב' לג' בתאריך 11.7.91 נפל אחיו הבכור עמית ששירת בחטיבת הצנחנים.

בתחילת שנת הלימודים מחנכת הכיתה סיפרה לתלמידים על האסון שפקד את משפחת עקירב ואביעד קרא בפני כל ילדי הכיתה מתוך החוברת שהוציאה המשפחה לזכרו של עמית. אח"כ ניגש למורה, נתן לה את החוברת ואמר לה: "אנדה, זה בשבילך למזכרת" ודמעה קטנה ירדה על לחיו.

בכיתה ג' בעידודם של אמו גילה ואחיו אסף נרשם לקבוצת הכדורסל של הפועל עפולה והפך לשחקן בולט ומצטיין. אביעד התמיד באהבתו לכדורסל ולהפועל עפולה ועד גיל 17 היה חבר בקבוצה, כשאמו גילה מלווה אותו לכל הנסיעות והמשחקים ומכינה סנדוויצ'ים לכל הקבוצה (כדי שלא יקנאו).

בהגיעו לגיל גיוס ביקש אביעד לשרת בחטיבת הצנחנים וללכת בדרכו של עמית, אך מתוך רגישות והתחשבות בהורים, עשה קורס מד"סים בוינגייט ושובץ לשרת כמדריך ספורט בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל בתל ערד. בהסכמת המשפחה ומתוך בחירה אישית שלו ויתר אביעד על האפשרות שהעמיד הצבא בפניו לשרת קרוב לבית, מתוך רצון לעשות שירות משמעותי ולתרום ככל היותר.

ביחידה בה שירת, עמדו מהר מאד על יכולותיו ומסירותו והוא מונה להיות מדריך ספורט של טירוני הסיירת והיחידות המיוחדות.

לאחר מותו הגיעו חבריו ליחידה לבית ההורים וסיפרו כי הטירונים העריצו את אביעד שנהג להקשיב ולהתעניין בהם וכשאחד מהחניכים התקשה לסיים את המסלול, אביעד התעקש שינסה שוב ושוב כשהוא רץ יחד איתו עד הסיום.

אביעד רכש לעצמו ידידים רבים ובבגרותו גם חברות רבות וכולם היו בני בית בבית המשפחה.

לאחר מותו כתב מפקד היחידה להוריו: "גם ברגעים קשים, כשהכל היו שפופי גב, דאג אביעד לזרוק בדיחה להמעיט בערך הבעיה, להדביק את הסובבים אותו בחיוך. נזכור אותו כפי שהיה - מדריך כושר מעולה, חייכן בלתי נלאה ואוהב את החיים".

בתאריך 24.4.2002 בתום אימון בחדר הכושר בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל בו שירת, התמוטט אביעד. כל הנסיונות להציל את חייו לא צלחו ומשפחת עקירב איבדה בן חייל נוסף.

לאחר מותו של אביעד כתב עזרא אביו לבניו עמית ואביעד:

"מבין כל הדמויות המאשימות מופיעות פתאום דמותיהם של בני עמית ואביעד, עם החיוך השובב והחן שאין לעמוד בפניו. ובקול מרגיע הם דורשים הביתה לך, אני מבטיח עוד ניפגש. ידי הושטתי לחבקכם בני אך ידי יאחזו רק את הריק".