פקד אליעזר שרון קוזקובסקי ז"ל

קורות חיים

אליעזר ז"ל נולד בפולין בעיירה קמיונקה ב-23 בחודש מרץ 1924 להוריו זיסקה קוזקובסקי ונחמה לבית קלצקס.

המשפחה גרה בבית עץ ברחוב שנמצא על הדרך לשצ'וצ'ין, קרוב לבית הכנסת היהודי ולא רחוק מהכנסיה הקתולית שאת צריחה יכלו לראות מהבית.

בקמינקה היו כ-500 תושבים, מחציתם יהודים. ההווי בעיירה, בשטטל, היה הווי יהודי דתי.

ללזר, כך הוא נקרא בפי בני משפחתו וידידיו, היתה משפחה ענפה: הורים, דודים, דודות ובעיקר: שתי אחיות ושני אחים. אח ואחות קטנים היו תאומים.

נחמה, חמצ'ה, אימו, עבדה כתופרת לפרנסת המשפחה ועל אביו איננו יודעים דבר.

בגיל 6 נכנס ללמוד בבית-ספר "יבנה", בי"ס יהודי שהלימודים בו התקיימו באידיש וגם למדו בו עברית. בשנת הלימודים הרביעית עבר לבית-ספר "תרבות" שהלימודים בו התקיימו על טהרת השפה העברית. את שפת המדינה, פולנית, למדו כשפה שניה.

ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה. שבועיים לאחר מכן נכנסו הסובייטים לקמינקה וסביבתה, במסגרת הסכם "ריבנטרופ - מולוטוב". בית-הספר נסגר על-ידי השלטונות הסובייטים ולימודיו של לזר נקטעו בשנת הלימודים העשירית. ככל הנראה עבר אליעזר לעיר הסמוכה גרודנו.

ב-22 ליוני 1941 פרצו צבאות גרמניה לשטח ברית-המועצות, המלחמה הגיעה גם לאזור בו חייתה משפחת קוזקובסקי. לזר ברח מזרחה, כשמשפחתו הענפה, נשארה במקום בו גרה. לאחר טלטולים של חודש ימים, על אדמת בריה"מ, מחוסר כל וללא ידיעת השפה, התנדב לשורות הצבא האדום. מיד עם גיוסו, ללא כל אימון צבאי נשלח לחזית. בחודש ספטמבר אותה שנה, בקרבות על מבואות העיר סמולנסק נפצע בידו והועבר לבית-חולים צבאי בעיר קובישב. בתחילת שנת 1942 שוחרר מהצבא ונשלח לאסיה התיכונה, לעבודות בעורף ("טרוד - ארמי"). לאחר שנה נשלח לאורל, לעיר צ'ילבינסק, בה עבד עד תום המלחמה, במפעל גדול לעיבוד עצים.

מלחמת העולם תמה. אניה לבית סידרנסקי חזרה מהקולחוז באורל, אליו ברחה משפחתה הקטנה (אניה, רחל אחותה, אבא ואמא) לקמינקה, עיירת הולדתה. במשרד הדואר של העיירה השכנה, שצ'וצ'ין, מצאה מכתב ששלח לזר קוזקובסקי למשפחתו בקמינקה על-מנת להודיע כי הוא חי ונמצא באורל בשירות הצבא. המכתב נותר מיותם בסניף הדואר, לא נותר מי שיבקש אותו. אניה רצה עם המכתב לאמה "הוא חי" לזר, שכן שלהם נשאר בחיים והנה מכתב ממנו.

לזר קיבל חופשה של חודש ימים, הגיע לעיירת הולדתו ומצא שאיש לא נותר לפליטה ממשפחתו הענפה. בשצ'וצ'ין נישאו לזר ואניה בטכס צנוע ונסעו יחד לצ'ילבינסק על מנת שישתחרר מהצבא.

בפברואר 1946, יצאו שניהם את רוסיה. הם נסעו ברכבות שהשלטונות הסובייטים העמידו לרשות החוזרים מברית-המועצות לפולין. לאחר מסע ארוך הגיעו לוורוצלב. הם נפגשו שם בצעירים יהודים שהתארגנו לקיבוץ הכשרה לקראת עליה לישראל והצטרפו אליהם. הם נשלחו לרייכנבך, שם שכן הקיבוץ ושהו בו למעלה משנה. אליעזר היה פעיל בנושא הביטחון ופעל להשגת נשק להגנה עצמית.

מפעם לפעם יצאה קבוצת חברים לכוון ישראל. עם הקבוצה האחרונה יצאו גם אליעזר ואניה, בנתיב "הבריחה". הם הובלו לגבול צ'כיה ועברו אותו ברגל, בחשאי. שומרי הגבול עמדו עם הגב אליהם. מישהו טרח להכין אותם. משם עברו לאוסטריה ולאחר כשבועיים עברו לגרמניה. בנוישטאט שהו כחצי שנה עד שאליעזר נקרא למלא תפקיד במחנה עקורים בד-רייכנהאל בגרמניה. הם עברו למחנה. באותם ימים פעל במחנה מרכז של גיוס והכנה של ה"הגנה" לצעירים לקראת הכנתם למלחמה השחרור בישראל. אליעזר עבד שם כמנהל מחלקת הגיוס לעליה מטעם הסוכנות היהודית. בבד-רייכנהל נולד בנם הבכור.

דרך צרפת עלו ביולי 1949 לישראל באוניה "נגבה" ושהו תקופה במחנה עולים בקרית שמואל שליד חיפה. לאחר זמן מה עברו למגורים בעכו, בבתי עץ שהוכנו לעולים החדשים. אליעזר עבד לפרנסת משפחתו בנגרות בנין בקיבוצים אילון, גינוסר ועין המפרץ, במאי 1952 נולד בנם השני, משה.

במרץ 1955 התגייס אליעזר למשטרת-ישראל, לנפת עכו. שירת בתחומי אח"ק, תנועה, הדרכה ופיקוד, תחילה שימש חוקר וסמל חקירות בתחנת עכו. באוקטובר 1960 מונה למזכיר לשכת חקירות במחלק חקירות פליליות ותביעות, בנפת עכו. הוא סיים בית-ספר לקצינים וביולי 1961 שימש ראש משרד חקירות בתחנת עכו, למשך ארבע שנים.

באפריל 1965, במסגרת "האופנה" שנכפתה על קציני הצבא והמשטרה, החליף את שם משפחתו מקוזקובסקי לשרון.

באוגוסט 1965 מונה למפקד תחנת עפולה ועבר עם משפחתו להתגורר בבנין "טגרט" של תחנת המשטרה.

ביולי 1968 מונה לתפקיד ראש לשכת התנועה בנפת יזרעאל והמשפחה עברה לגור בנצרת-עלית.

פקד אליעזר שרון היה בוגר בית-הספר לקצינים בכירים, מחזור י"ח (1972, 1973), בשילוב לימודים עם המכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי.

נפטר בעת שירותו במשטרת ישראל בי"ג בחודש ניסן תשל"ג, 14 לאפריל 1973.