זכיתי להכיר בגיבור.
זכיתי להכיר באדם ששמר עלי ועל משפחתי באותם ימי המלחמה הארוכים והארורים בעודנו ממהרים בפחד לרדת למקלט בכל אזעקה. ימי המלחמה היו בהחלט לא קלים עבורי ולא פעם מצאתי את עצמי בחרדה גדולה ובבהלה רבה. אני זוכרת כיצד הכרמל הירוק התכסה פיח אפור וריח עשן התפזר ברחובותיה המתים של העיר.
כשאני קוראת שוב ושוב את סיפור חייו וגבורתו של שלמה, קשה לעצור את הדמעות שחונקות את גרוני ואני מחפשת דרכים ראויות לגמול על מלגה זו והזכות להכיר את שלמה.
הבטחתי לכם היא שאת סיפורו של שלמה אני לוקחת איתי כיום לכל מקום ומספרת על האדם המיוחד הזה לכמה שיותר אנשים. אני יכולה רק לומר שמשפחתי וחברי אשר זכו לשמוע את סיפור גבורתו מפי, מעריצים אותו אף הם.
אני מניחה שכמשפחה לאבד אדם יקר ואהוב במלחמה, אתם חיים חיי שגרה עד כמה שניתן ויחד עם זאת לא עובר רגע מבלי שיקירכם נמצא במחשבותיכם ובליבכם בכל עת. אין בפי מספיק מילות נחמה אך אני מאחלת לכם מעומק ליבי שלא תדעו עוד צער.
מעבר למכתב זה אהיה בשמחה להכיר אתכם יותר מקרוב ובהחלט ארצה לשמוע על מורשתו של שלמה - יהי זכרו ברוך.
תקוותי שתדעו ימים טובים,
ממני בהערכה רבה,
גילי ברקוב