לאמנון:
אני לא מוצא מילים לתאר את מה שאני מרגיש, את הכאב החד שלא עוזב מאז אותו רגע נורא שבו בישרו לי על מותך, קשה לי לעכל את העובדה שיותר לא אראה אותך מחייך ומלא שמחת חיים כמו תמיד. שנים של חברות וחוויות משותפות ואני מסרב להאמין שזה נגמר.
אני עוצם את העיניים ואני רואה אותך חי צוחק ושר אבל אתה לא פה.
אין מילים לנחם במיוחד לא את ההורים והאחים שכאבם הוא הקשה מכל.
אני בטוח שאלוהים ומלאכיו דואגים לך כי אתה טוב כל כך טוב, אני לא אשכך אותך אתה תהיה חסר לי תמיד.
אין מרפא להרגשה המעיקה של החלל שנפער פתאום ולעולם לא יסגר.
"כי כולנו ריקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו ומשהו נשאר איתך."
אוהב אותך תמיד
נועם