אלבום תמונות
כשנתבקשתי לכתוב על עמית, חשבתי, במה אתחיל, איך אכתוב בזמן עבר על בחור שכזה, האם לספר בשבחו, האם לתאר קווים לדמותו, האם להלל את יופיו, הרי תאמר זה לא מהלב! לכן בחרתי להזכיר את חיוכו השובה - ודאי תסכימו שהוא אכן היה שובה, את זקיפות קומתו ואף את חוסנו. כן - עמית היה בחור בריא במלוא המובנים ואולי אף יותר מכך שכן היה לו תאבון לבחורות ולאן שפנה היו לו מהן ואם היית שואל אותו לפשר הדבר, או אז היה מספר עלילותיו - להתקנא ממש! ואכן איפה מוצאים בחור כזה שיכול היה לשוחח שעות על גבי שעות לפני עלות השחר עם ידידותיו הרבות ולכל אחת מהן היתה אצלו פינה חמה בלב. עמית! כשם שבליבך היתה פינה לכל אחד ואחת מאפנו כן זכרך לא ימוש מליבנו ותמיד נזכור אותך כאחד משלנו.
יהי זכרך ברוך לעולם ועד.
שרון