קורות חיים
קיריל, בן אירינה וניקולאי, נולד בה' בניסן תש"ם (22.03.1980) בברית המועצות. הוא נולד בעיר אלדן בצפון רוסיה, שם ביקרו הוריו את סבו וסבתו בעת חופשה מלימודיהם בקומסומולסק. ההורים ובנם התינוק חזרו לקומסומולסק, ולאחר שסיימו את לימודיהם האקדמיים עברו לגור באלדן. אז נולד אחיו של קיריל, יבגני.
קיריל למד בבית ספר באלדן תשע שנים. אחר כך המשיך את לימודיו בעיר נפטקמסק, שם הוסמך, בשנת 1999, כהנדסאי מכשור לשאיבת נפט.
קיריל היה צעיר חברותי ושופע שמחת חיים. מגיל צעיר בלט כבעל דמיון מפותח, כבר בגיל שנתיים הכיר את כל אגדות הילדים, והיה נוהג להמציא סיפורים משלו ולספרם להוריו, או לכתוב אותם כחיבורים לבית הספר.
לקיריל היה יחס מיוחד להוריו, הוא רחש להם כבוד רב והיה עוזר תמיד בכל עבודות הבית. "קראתי לו 'השמש שלי'. כמה טוב, שקט ונעים היה בקירבתו", סיפרה האם אירינה. קיריל היה צעיר רגיש וטוב לב, שידע לכאוב את כאבם של אנשים אחרים וידע לעזור – אם זה לחבר שנתייתם משני הוריו, או לחבר שעבר ניתוח, או לגור כלבים עזוב שמצא.
קיריל גדל והתפתח כנער בריא שהירבה לעסוק בספורט, לשמחת אביו שאהב לקנות לו מכשירי כושר. בין היתר עסק בשחייה, באתלטיקה וברכיבה על אופניים. קיריל גם למד לרקוד, אהב מחשבים והיה יושב שעות מול המחשב בחדרו.
לאחר סיום לימודיו במכללה החליט קיריל לעלות לישראל, כאן גרו סבתו וקרובים נוספים. בחודש אפריל 2000 הוא עלה והחל ללמוד באולפן בעין דור. הוריו ואחיו נותרו ברוסיה ותכננו לעלות כעבור כמה שנים. בתום לימודיו באולפן התגייס קיריל לצה"ל, ושירת בחיל השריון. במשך שירותו הצבאי גר קיריל, כחייל בודד, בדירה שכורה בקיבוץ. הוא היה גאה בארץ ובהיותו חייל, והדגיש תמיד את רצונו לחיות בארץ כל חייו, על אף קשייו כחייל בודד.
מיד עם שחרורו מצה"ל שכר קיריל דירה בעפולה, והחל לחפש עבודה. אחרי חיפושים ארוכים התקבל, לשמחתו, לעבודה כמאבטח בקניון בעפולה.
ביום שני י"ז באייר, ערב ל"ג בעומר תשס"ג (19.05.2003), סמוך לשעה 17:00, התפוצצה מחבלת-מתאבדת בכניסה ל"קניון העמקים" בעפולה. שלושה אנשים נרצחו במקום, בהם קיריל. היה זה כשעה לאחר תחילת יום עבודתו הראשון כמאבטח במקום. בעומדו בכניסה הוא מנע מהמחבלת מלהיכנס לקניון, והיא התפוצצה לידו.
בן 23 במותו. קיריל הובא למנוחות בבית העלמין בעפולה. הותיר הורים ואח, שזמן קצר אחרי מותו עלו לישראל והתיישבו בעפולה.