טגניה מהרטו ז"ל

קורות חיים

טגניה, בן וובת ווודמאגי, נולד בחבל לאסטה באתיופיה בשנת תרע"ז (1917). הוא גדל באתיופיה בחסותה של סבתו – נהג לעזור במשק הבית, ובעיקר שימש כרועה צאן.

טגניה התחתן פעמיים במהלך חייו. בפעם הראשונה היה זה בהיותו בן עשרים. לזוג הצעיר נולדו שבעה ילדים. כעבור כמה שנים נפטרה אשתו ממחלה.

לאחר כמה שנים טגניה נישא לילגנש. מנישואיו אלה נולדו לו חמישה ילדים נוספים. טגניה ורעייתו היו זוג נאה ואוהב, שהמשיכו לדבוק זה בזו בכל תלאות חייהם. הם היו זוג נערץ בקרב חבריהם – הכול חיבבו אותם וביקשו את קרבתם.

באתיופיה, טגניה עסק לפרנסת המשפחה בגידול חיטה ושעורה. הוא היה איש פשוט וטוב. את ילדיו כולם חינך לחקלאות ולדרך ארץ. במשפחתו היה לעמוד התווך, מקור למשען ולנחמה. בין מכריו הוא נודע בשל מזגו הטוב וכשרונו להשכין שלום בין הבריות.

בשנת 1984 עלה טגניה עם משפחתו לישראל. הם התגוררו בנצרת עילית. למרות גילו המבוגר יחסית וקשיי הקליטה הצליח טגניה להסתדר, כדברי המשפחה. הוא אהב לטייל בארץ, שכן ברוחו היה איש טבע אמיתי.

ביום שלישי כ"א באדר תשס"ב (05.03.2002) נסע טגניה לאסוף את אשתו, ששהתה אצל קרובת משפחה בעפולה עילית. הוא עלה על אוטובוס "אגד", קו 823 נצרת - תל אביב. כשהאוטובוס התקרב לתחנה המרכזית בעפולה פוצץ את עצמו מחבל פלסטינאי שהיה בין הנוסעים. טגניה נרצח במקום.

טגניה היה בן 85 במותו. הותיר אישה, ילדים ונכדים לרוב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנצרת עילית.