רס"ר משה מרז'אן מימון ז"ל

קורות חיים

בן חואטי ופלילה. נולד בשנת תש"ג (1943) בעיר גבס, אשר בטוניסיה. אחרי שסיים את לימודיו בעיר מולדתו בחוץ לארץ עלתה המשפחה לארץ בשנת 1956 ובקיבוץ גברעם למד בבית הספר תיכון החקלאי. בגיל ט"ז עזב את הקיבוץ ועבד שנה ב"תנובה". היה ספורטאי והשתייך ל"הפועל" בעפולה, בה שיחק בנבחרת הכדורגל. בשעות הפנאי אהב לקרוא ותחביבו היה צילום של בעלי חיים ונוף.

גויס לצה"ל בפברואר 1961, התנדב לחיל הצנחנים והיה רב סמל בו. אנשיו היו קרובים לו, סיפרו לו את כל בעיותיהם כי הוא ראה את עצמו אחראי למהלך החיים השוטף של פלוגתו ובסיפוק צרכיה ראה את ייעודו. היו לו כמה מגעים עם האויב אשר קדמו למלחמת ששת הימים והכינו את החבורה להתמודדות הגדולה ובינהם גם פעולת סמוע. מפקדו ניסה לשדל אותו לקבל את תפקיד הרס"ר של הגדוד, אלא שהוא לא רצה בכך, כי הוא פחד פן לא תובן דרכו המיוחדת בעבודה וכתוצאה מזה ייאלץ להתנגש עם אנשים. הפלוגה נראתה בעיניו כממלכה שכולה שלו והכל הבינו אותו: גדוד הוא עניין גדול, יש הרבה נותני הוראות ומי יודע אם לגבי כולם תמיד רק טובת עניין לנגד עיניהם. הוא נטה להיכנס לתפקיד רק לתקופת נסיון אך המפקד ראה בו נכס שאין להפסידו כי אין אדם יותר מתאים ממנו, כי כל מי שהכיר אותו מצא בו את השילוב הנכון של התכונות הנדרשות - יושר לב, נאמנות לאנשיו ולמפקידו, הזדהות מוחלטת עם המפקד, חוש צדק, אומץ לב ועוד כאלו וכאלו תכונות. רק לאחר נפלו הועלה לדרגת רס"ר.

הוא מצא את מותו ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), כקילומטר אחד אחרי צומת חירבת דרג' שברצועת עזה, בהיותו פצוע בתוך זחל"ם כתוצאה מפגיעה של פגז טנק בשעה שניסה לחלץ פצועים אחרים שהיו בזחל"ם.

הובא לקבורה בית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בעפולה.

שמו הונצח בחוברת שהוציאה פלוגת ההנדסה בעוצבת "ברק".