טוראי יוסף ציטרון ז"ל

קורות חיים

בן בנימין ומתילדה. נולד ב-28.3.1925 בצפון טרנסילבניה, רומניה. הוריו האמידים נתנו לו חינוך תיכוני אחרי חינוך יהודי וכללי בבית הספר העממי. לרגל התהפוכות המדיניות ברומניה במלחמת העולם והחזרת האזור אל השלטון ההונגרי נושל אביו מעסקיו ויוסף הפסיק את לימודיו ונרתם לעזרת ההורים ביצירת בסיס קיום חדש. למד במשך הזמן נהגות וטכניקה חשמלית. ב-1942 גויס למחנה עבודה בצבא ההונגרי, וכששוחרר לאחר שנה וחצי וחזר הביתה, מצא את הבית ריק ונודע לו שמפני הפקודה לכלוא את כל היהודים בגיטאות נמלטו הוריו מזרחה בדרך לרומניה הישנה. הלך בעקבותיהם והצטרף אליהם. עם התקדמות הצבא הרוסי והחזרת הממשל הרוני בצפון טרנסילבניה התישבה המשפחה בעיר טארגו מוראש (בהונגרית - מארוש וואשארהלי) ויוסף עבד עם אביו לפרנסת הבית. את כל זמנו הפנוי נתן לפעילות בהנהגת סניף תנועת "הבונים" והצליח לרכוש את אהדתם ואמונם של עשרות החברים.

ב-1945 יצא עם 20 חברים ב"נתיב הבריחה" לאיטליה ואחרי שהותם שם כשנה העפילו באניה "דוב הוז". האניה נתפסה, אך לאחר 78 שעות של שביתת רעב הרשו להם הבריטים לעלות על החוף. אז כתב יוסף הביתה: "אמא, לא אכתוב לך שהיה קל, אך העיקר שהגענו למחוז חפצנו".

מהאניה הלך לקיבוץ חולתא ועבד שם כשנה. מטעמים חברתיים וכלכליים (הצורך לשלוח סיוע להורים) עזב את הקיבוץ. עבד בבית חרושת לחמצן במפרץ חיפה וגר בקרית מוצקין. משם התגייס להגנת המולדת ושירת בגדוד אחד של חטיבת "כרמל". בפעולה ליד נהריה נפצע בכתפו ואם כי מקום הפצע נשאר רגיש לכל מגע חזק, חזר לשירות. בחופשה קצרה נפגש פעם עם שתי אחיותיו שהגיעו לארץ.

באחרונה השתתף בקרבות על ג'נין. בשעת הנסיגה נפל על סלע חד ונפגע בשטף דם פנימי. הובא לבית החולים בעפולה ומת ביום 3.6.1948, לפני שהרופא הספיק לבדוק אותו. למחרת נקבר בעפולה.