אלבום תמונות
זה היה במוצאי שבת. אמא, אורלי ואני ישבנו במיטה מחכים לאבא שיחזור מבית הכנסת לעשות הבדלה.
לפתע השכנה נכנסה ואמר לאמא: שושנה, באו שתי מוניות שמחפשות את לוי. אמרנו לה בטח אלה המוניות של חב"ד שרוצים את אבא בשביל הקופות של בית הכנסת. היא אמרה לנו: לא, זה לא הם.
לפתע שמענו רעש של פתיחת דלת. זה היה קצין העיר. הוא תפס את אבא, שאלתי אותו: מה אתה עושה לאבא? הוא לא ענה. לפתע ראיתי עוד שתי חיילות ושאלתי אותן מה קרה? גם הן לא ענו. הלב שלי התחיל לדפוק כמו פטיש. חששתי לאבא.
לפתע קצין העיר אמר: אתם המשפחה של חזי יוסף. אמרנו להם "כן" ובצעקה: מה קרה?
הוא אמר "הוא נפטר" ואני בזעקה אמרתי: "מה?מה?מה? ואמא התעלפה במקום. לא ידעתי מה לעשות. יצאתי החוצה יחפה והתחלתי לצעוק יוסי! יוסי! לא האמנתי.
מאוד היה אצל אורלי. אורלי רצה וגם התחילה לצעוק. פגשתי שני שכנים והם לקחו מאיתנו את מאור. נכנסתי הביתה וחיבקתי את אבא חזק ואבא חיבק אותי והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה של אבא.
קצין העיר שאל אותי אם יש לי עוד אחים. אמרתי: כן רציתי להתקשר לישי. הם לא נתנו לי. אמרו לי "תירגעי" הם התקשרו, אבל היה תפוס. לאחר-מכן התחילו לבוא מלא אנשים ולשאול, לאחר ששמעו את הבשורה הרעה. לא היו מילים בפיהם. כולם הכירו את יוסי ואמרו:"יוסי בחיים לא עשה משהו רע. למה דווקא לה למה למשפחה כל-כך טובה? ניסיתי להתקשר שוב לישי, ישי ענה. אמרתי לו: ישי, בוא מהר הביתה!
הוא מאר לי: איריס, מה קרה? אבל אני ניתקתי. לאחר כמה שניות עליזה התקשרה. שאלתי אותה: איפה ישי? אמרה לי הוא ירד. היא אמרה לי: מה קרה? אמרתי לה בבכי, יוסי. היא אמרה לי מה קרה לו? אמרתי לה: נפטר וניתקנו שתינו את הטלפון. אחרי זה אבנר בא. רצתי אליו וחיבקתי אותו ושנינו התחלנו לבכות. הוא הסביר לי: איריס, יוסי הוא ילד של אלוהים. יוסי לא שייך אלינו. ואני לא עונה ורק בוכה. ישי בא בבהלה ורואה מלא אנשים. הוא לא שאל כלום, נכנס אליי וראה את אמא ואותי מחובקות. הוא נתן צעקה: איריס מה קרה? אמרתי לו: יוסי. הוא אמר: מה קרה לו? סיפרתי לו. הוא נתן זעקה ואמר: ,איך? ביום שישי דיברתי איתו? אמרתי: אבל זה קרה היום. הוא הלך לקצין העיר שהיה במרפסת והתחיל לדבר איתו כשהוא לא מודע למה שקרה. אחרי זה שמעתי את משה מתקשר ואומר לרחל שתבוא. היא אמרה: מה קרה? הוא אמר לה: חתונה של יוסי. אחרי זה ראיתי הרבה אנשים ולא זוכרת יותר דבר.
איריס
אחות של יוסי