אלבום תמונות
כשאני כותב מילים אלו, קשה לי לכתוב על אדם שהוא לא איתנו.
מול עיני נמצא אותו יוסי שהכרתי, שבא לעבוד בחשמליה בבית החולים. ביום הראשון חששתי, מאחר והוא סיים לפני זמן קצר את הלימודים, אך מצד שני ראיתי את יוסי כחשמלאי לכל דבר. הצמדתי אליו אדם מקצועי, להכניס אותו לעבודה. תוך מספר ימים, התגלה כחשמלאי מעולה, שניתן לסמוך עליו וניתן להטיל עליו מטלות שונות ומגוונות. למרות הידע המעשי המועט, מבחינה תיאורטית היה חזק מאוד. לא פעם, היה לנו ויכוח מקצועי והוא צדק. במקרה ולא היה בטוח, היה נותן תשובה כזאת: "אני אעיין בספרים ואתן לך תשובה מחר". יוסי עבד אצלנו כשלושה חודשים וכל הסובבים אותו אהבוהו. הוא הקרין סביבו חום ואהבה. הוא אהב וניגש לעזור, לכל אדם באשר הוא, גם אם הוא לא ביקש.
יוסי היה מספר לנו, שהוא קם כל בוקר לסליחות ומנקה את בית הכנסת. חשבתי לעצמי מניין הכח? אך ידעתי שהכל עשה מתוך אהבה ללא תמורה.
כשעבד אצלנו, לא פעם אמרתי לאמא ואבא שלו שיש להם ילד שאין מילים לתאר, מכל הבחינות.
כשאני כותב מילים אלו, אני נזכר שהיה לנו מאוד כיף לעבוד אתו. כשרצה לסיים את עבודתו במוסד, ביקשתי שימשיך עד הגיוס, כדי שירכוש עוד נסיון, רב ככל האפשר.
ביום הפרידה מן העבודה יוסי ערך מסיבה שהייתה בלתי-נשכחת בפני עצמה.
במילים אלה, אנו צוות החשמליה, נפרד ממך, יוסי.
ולמשפחה, שלא תדעו עצב לכל ימי חייכם.
יהיה זכרו ברוך.
אריה יוסף
חשמלאי ראשי, בית חולים עפולה
ובשם צוות החשמליה.