אלבום תמונות
למרות שעברה תקופת מה שיוסי נפטר, עדיין קשה לי לעכל את הדבר. אינני מאמינה כי הוא איננו אתנו כאן.
לכתוב על יוסי בזמן עבר, זו משימה מאוד קשה, אני חושבת אולי הוא נשאר בבסיס ובשבת הבאה אראה אותו. נורא קשה לשבת ולהעלות זכרונות מן העבר, אך קשה יותר לתאר דמות שאין בה דבר וחצי דבר רע. זה הופך ללא אמין, אך אכן הייתה כך דמותו. היכרותי עם יוסי נסתכמה בשלוש שנים. בתחילה, התקשיתי ליצור עמו קשר, הוא היה סגור וביישן, אך עם הזמן פיתחנו קשרי ידידות אמיצים מאוד. בהיותנו בגיל הנעורים נהגנו להיפגש כל החברים במקלט השכונתי. יחסי עם יוסי נתהדקו מאוד בתקופה זו. שיחקנו, פטפטנו ולמדנו ביחד. אני זוכרת בתקופה שלפני בחינת הבגרות בלשון, נהגנו להיפגש במועדון כדי ללמוד יחד. יוסי עזר לי כמה שהייתי צריכה ובכיף. לאחר הבגרות, השווינו מבחנים ועקבנו אחרי השגיאות. כך נהגנו לעשות לגבי כל בחינה.
כאשר הגיעה שעתו של יוסי לגשת למבחן הנהיגה, הוא לא סיפר על כך לאף אחד. חוץ מלי ולחני. הוא לא רצה שכולם ידעו במקרה ויכשל. ואכן יוסי נכשל בטסט הראשון, אך אנחנו עודדנו אותו ואמרנו לו כי בטסט השני הוא בטוח יעבור וכך אכן היה. כשיוסי הגיע לגיל שמונה-עשרה עשינו לו מסיבת הפתעה. איריס אחותו, אמרה לחברים לבוא בשעה מסוימת בערב. לקראת ערב, אני וחני הלכנו לקרוא לחברים, אך עוד בהיותנו בחצי הדרך, פגש אותנו יוסי ושאל: לאן אתם הולכים? אמרנו: לסרט. הוא היה מופתע, אך זה שהוא לא ידע כלום על עניין הסרט. יוסי המשיך בדרכו אל סבתו ואנו המשכנו בדרכנו. איריס, שכל הזמן חיכתה לנו, הייתה לחוצה מאוד, מדוע עדיין לא חזרנו. לכשהגענו הסברנו לה שפגשנו את יוסי "ומכרנו" לו סיפור, לכן התעכבנו.
ישבנו בחדרו של יוסי וחיכינו לבואו. כיבינו את האורות, הייתה דממה. איך שהוא נכנס לחדר, דלקו האורות, החבר'ה שרו, צחקו, הצטלמו ועשו כיף. בסוף הערב יוסי שאל את איריס, למה עשיתם לי מסיבה? הוא לא אהב לבלוט ולהיות יוצא מן הכלל. בינתיים עבר הזמן והגיע שעתם של החבר'ה להתגייס. יוסי, חגי ושרון עשו מסיבת גיוס, במקלט. היו הרבה חברים והיה מאוד נחמד. יוסי התגייס ראשון ולאחריו חגי ושרון. הם נפגשו ושהו בבקו"ם תקופת מה. יוסי נשלח לשרת ביחידה קרבית, בניגוד לרצונו. חגי ושרון אמרו לו: אולי אם תסרב לפקודה ותשב במעצר, לא תהיה להם ברירה, אלא לקבל את עדיפותך לשרת במקצוע. יוסי אכן נכנס למעצר ויצא מיד, הוא הסכים להתפנות אל החיל, סיים את הטירונות, ניגש לקורס קשרים וסיים בהצטיינות. בתום תקופת הקורס, כאשר חזר יוסי הביתה לחופשה, הוא הראה לי ולחגי את סיכת ההצטיינות והיה מאוד גאה בה. שבוע לאחר מכן, הגיע היום הנורא. לא הבנתי מה בדיוק קרה, רק שמעתי צעקות ובכי ושמו של יוסי בכל פינה. נאספו המון אנשים, וכולם בכו. רציתי שפתאום הכל ישתנה ושיגידו לי שזה לא נכון, אך זה לא קרה.
אקריש חגית
חברה לכיתה