סמל איתי אילוז ז"ל

אלבום תמונות

בן רחל ומשה. נולד בעפולה ביום א', י"ט בכסלו תשמ"ג (5.12.1982) אח לעדיאל וקרן. איתי היה תינוק יפה ונוח, שאהב לאכול ולשיר. הוא גדל והיה לילד שופע שמחת חיים.
איתי היה נער חברותי, שאהב את החיים. היה החוט המקשר בין חבריו והרבה לאחד ולגבש ביניהם. המצחיקן שבחבורה עם חיוך תמידי על פניו. הייתה לו אהבה מיוחדת לכלי תחבורה וכבר מגיל צעיר עבד וגייס כסף בכוחות עצמו לקניית הרכב הראשון שלו. בנוסף היה לו כשרון ציורי.
ביולי 2001 התגייס איתי לצה"ל ולאחר אימוני הטירונות בניצנים, נשלח לקורס טכנאי מערכות קשר בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר. בתום הקורס הוצב לחיל-המודיעין. בגדוד התגלה איתי כחייל מוכשר, הממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, אחראי ואיכפתי. הוא מונה עד מהרה לסמל מחלקה, חרף תקופת שירותו הקצרה והיותו רב"ט. החיילים אהבו אותו, והוא מילא את תפקידו באהבה וביקש לקחת על עצמו כל משימה עם כל האחריות הכרוכה בה. איתי נסע ממוצב למוצב על-מנת לטפל במכשירי הקשר, ועשה זאת ברצינות המיוחדת שלו.
חבריו הרבים מבית-הספר ומהצבא מספרים שהיה אדם מיוחד במינו, שהמאפיין הבולט שלו היה חיוכו המקסים.
ביום ג', ב' באב תשס"ד, נפל איתי בפעילות מבצעית. הוא נורה פעמיים על-ידי צלפים של החיזבאללה בעת שנשלח לתקן את האנטנה במוצב "נורית" שבגזרת לבנון.
"איתי הרשים בנוכחותו ובמעורבותו בכל תחומי העשייה במחלקת הקשר הגדודית. הוא היווה את אחד מעמודי התווך במחלקתו. בתפקידו כסמל מחלקה הפגין איתי מקצועיות ויסודיות ובלט באחריות שנטל על עצמו בכל מעשיו, תוך שהוא משקיע ממרצו, מזמנו ומיכולותיו הגבוהות בהעלאת רמת המחלקה ובהצלחתה. כך היה גם במשימתו האחרונה, שמילא בדבקות ובנחישות, כהרגלו.
איתי היה מהטובים שבבנינו ומטובי חיילינו. גדוד 'שחף' מבכה את מותו בטרם עת של מפקד וחבר יקר."