אלבום תמונות
בת מרים וגיל. נולדה ביום כ"ה בחשוון תשמ"ה (20.11.1984) בעפולה, אחות צעירה לרונן ודגנית. גדלה והתחנכה בעפולה, למדה בבית הספר היסודי "בית זאב" מכיתה א' עד ו'. לאחר מכן עברה לחטיבת הביניים "אורן" שם למדה מכיתה ז' עד ט'.
בכיתה י' למדה בקריית החינוך ע"ש דוד בן גוריון. בכיתה י"א בחרה עדי לעבור ללמוד בפנימיית "אלוני יצחק" הסמוכה לבנימינה. את לימודיה התיכוניים סיימה ובידה תעודת בגרות ובה 5 יחידות לימוד בביולוגיה ובמוסיקה, וכפי שהעידה עדי על עצמה: "התחביב העיקרי שלי הוא שירה ובמסגרת הבגרות במוסיקה, עשיתי 2 יחידות לימוד מעשיות שכללו שירה".
עדי ניחנה בחוכמה, רגישות רבה ואהבת אדם. מוסיקה, שירה ואהבת ספרים היו אהבותיה הגדולות.
אוטופרוטרט שכתבה עדי בגיל 15, מייצג את אופייה, רגישותה וציפיותיה מהחיים: "השיר האהוב עליי... "לתת"; שני דברים שעוד לא ניסיתי ואני רוצה לעשות... טיול מסביב לעולם, להקליט דיסק משלי; שלוש ציפיות שלי מעצמי... להיום עם קצת ביטחון עצמי, להיות יותר פתוחה, להצליח בלימודים ובחיים; דברים שגורמים לי להילחץ...
מבחנים, חברה חדשה, חדשות; שלוש תכונות בולטות אצלי... נפגעת בקלות (אבל לא תמיד מראה את זה), אוהבת לצחוק, אוהבת לעזור לאחרים; אילו הייתי על אי בודד, שני חפצים שהייתי לוקחת עימי... חבר או חברה, רדיו; שלוש ציפיות מחבריי לכיתה... שיקבלו אותי כמו שאני, שלא ישפטו אותי לפי הרושם הראשוני, שיתייחסו אחד לשני בכבוד; גלולת פלא שהייתי מוכנה לרכוש עבורי תמורת מיליון דולר... שאני לא אלחץ ממצבים טיפשיים; היגד שאני מאמינה בו... חיה את החיים ותן לחיות".
ב-21.08.2003 עדי התגייסה לצה"ל ובתום אימוני טירונות בני שבועיים בבט"ר זיקים, שובצה לשח"ם. את שירותה עשתה בתחנת המשטרה בבית שאן כשוטרת סיור. עדי היתה גאה במדיה הכחולים ומלאת מוטיבציה להתקדם במשטרה. היא ביצעה את תפקידה באחריות ומסירות רבה.
ביום כ"ט באדר תשס"ד (21.03.2004) נפלה רש"ט עדי בעת מילוי תפקידה והיא בת 19. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בעפולה. הותירה אחריה הורים, אח, אחות, וחלל עמוק בלב בני משפחתה והסובבים אותה.
בכיתוב האישי על מצבתה נחקק: "מנגינת חייך תתנגן בליבנו לעדי עד".