אלבום תמונות
הלוואי וליאת הייתה מספרת במקומנו.
זה אותו מחבל נתעב שגדע את חייה
בחורף 1994 ורצח את ליאת בדם קר.
אומנם ליאת שם (אי שם)
ויחד עם זאת היא פה ממש פה
מספרת מתוך המיצג.
במותה הותירה לנו קווים לדמותה
קווי אופנה המתארים את תוי אופייה
בחלומותיה דמיינה עצמה כאדריכלית,
ציירת, מעצבת, יוצרת ועוד חלמה רבות.
ליאת הספיקה לתעד חלק מחלומותיה
ואלו מובאים כאן ביצירה זו.
ליאת סרטטה עת עבודותיה
בשלל זוויות, צורות, דוגמאות,
עיצבה אופנה צבעונית, פרחונית, רב עונתית,
אופנה מחברת, משחררת, מאחדת.
ליאת עיצבה בגדים עבור אלו שיבחרו
למלא את ערכי הליבה אלו שהיו בליבה-
ערך החברות, האחדות, שיח חברתי מכבד,
ובעשיית מצוות בצניעות ובענווה.
בתנועות ידיה המציירות ביקשה
שנזכור שחיינו היא משימה חד פעמית
ומי שכך שנפעל לשמח את נפשנו,
את נפש חברנו ואת כל מי שמולנו,
שנדע לאהוב, לומר מילה טובה לפחות פעם אחת
בכל יום לאדם חשוב לנו
ושכל אחד מאיתנו ידאג למלא את ספר חייו
בעושר מילולי, באושר מעשי וביושר לב.
ליאת, אומנם לא זכית לדור ילדים משלך
אך זכית בדור שלם שמספר עלייך
מתוך התיעודים שהותרת לנו בחייך
נזכור ונספר תמיד.
מתגעגעים געגוע תם שיימשך לעד
המשפחה