טוראי יורם משה ז"ל

כתבה: רבקה פז
יורם האהוב לפתחנו כבר לא ישוב.

יורם היה גבוה תמיר
לו חיוך של אורה בעינים,
ח"י שנים לו יפה וצעיר
האביב עוד נושק לו שפתיים.

הוא יצא למלא חובתו
במלחמת לבנון הסוערת
הוא הסיע את מפקדו
בלבנון המופגזת, בוערת.

בלבו עוד צמחו חלומות,
געגוע לבית לאמא,
לאחים אהובים, אחיות,
והרכב דהר חיש קדימה.

עת הגיעו עדי הבסיס
שלחה יד זדונית ונפשעת
פגץ , הוא נפצע מרסיס,
פרצה זעקה לב קורעת.

כעבור שעות אחדות
פינוהו אי שמה ליעד,
עמלו שם רופא ואחות
להגיש לו עזרה וסעד.

כה אכזר הגורל וכה רע
עת לחדר הוכנס יורם פנימה
השתתק אז לב, מה נורא !
מלותיו אחרונות: - אמא, אמא !...