מיכל מור גבאי ז"ל

קורות חיים

מיכל, בת מרים והרב אשר גבאי, נולדה בעפולה בט"ו באלול תשל"ד (02.09.1974), אחות של לאור ושל דניאל. אביה כיהן כרבה הראשי של המועצה האזורית גלבוע. היא גדלה בעפולה, למדה בבית הספר "אוהל מאיר" בעפולה ובבית הספר "בית יעקב" בחיפה.

מגיל צעיר ועד בחרות, מיכל למדה נגינה באורגן ובאקורדיון בקונסרבטוריון של עפולה. הוריה תמיד תמכו ברצונותיה ועשו את המירב לקידום כישרונותיה הרבים.

מיכל הוכיחה כושר מנהיגות מגיל צעיר. היא הדריכה בתנועות נוער, והייתה מרכזת קייטנות ביישוב מגדל העמק ובבית שאן. כשבגרה, סיימה בהצלחה את הסמינר למורות בחיפה, והייתה למורה ולגננת מוסמכת. תחום החינוך היה לה טבע שני.

מיכל הצליחה בעבודתה בתור מורה ומחנכת והיא התפתחה במהירות. היא הורתה בבית הספר "אדיר" בבית שאן, תחילה בכיתות הנמוכות ולאחר הצלחתה הועברה ללמד בכיתות הגבוהות, וכן בחטיבת ביניים ביישוב קריית ספר. תחומי התמחותה היו מגוונים: היא לימדה ריתמיקה ומוזיקה ואף מחשבים. את הבנתה בתחום המחשב רכשה בבית הספר למחשבים "סיוון" בחיפה, שאף בו, לימים, העבירה מספרי קורסי תכנות מוצלחים.

בשנת תשנ"ו (1996) מיכל נישאה לאבשלום מור. בשנים הבאות נולדו שלושת ילדיהם: הבת אביטל, ואחריה הבנים אלחנן ונתנאל. מיכל ומשפחתה התגוררו ביישוב רכסים, סמוך לחיפה. בתקופה זו מיכל הפכה למנהלת הארגון החינוכי "מעיין יוסף" בעפולה, ארגון שמנה 280 ילד בשנת 2001. בתפקידה זה טיפלה בכל צרכי היום-יום של הילדים, ואף במשפחותיהם במידת הצורך.

כל חייה הייתה מיכל יחידה ומיוחדת, שופעת אהבה וחמלה, מעניקה ממיטב כשרונותיה – כך הייתה כלפי כול, בביתה ומחוצה לו. צנועה וטובת לב, בכל מקום זכתה לחיבה ולהערכה, ובכל מקום הפיצה מאורה.

ביום שלישי, י"ב בכסלו תשס"ב (27.11.2001), מיכל הייתה בדרכה לקיום מצווה: הבאת מזון ליתומה בה טיפלה. בשעה שעברה ליד התחנה המרכזית בעפולה, שני מחבלים פלסטינאים מג'נין פתחו בירי לעבר קהל הממתינים בתחנות, ומשם המשיכו לרוץ לכיוון השוק ולירות לכל עבר. מספר אנשים נפגעו מהירי ושני בני אדם נרצחו: מיכל מור ונועם גוזובסקי.

כוחות ביטחון שהיו במקום השיגו את שני המחבלים, והרגו אותם.

מיכל הייתה בת 27 במותה. הותירה בעל ושלושה ילדים, הורים ואחים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בעפולה.

מדברים שאמר אביה של מיכל, הרב אשר גבאי: "כל ימי חייך היית סמל לבת ישראל, קדושה וצנועה היית בהליכותייך והן בדיבורך. כולם היו זקוקים לעזרתך ואת ידעת לטפל ולפנק את כולם, החל מההורים וכלה בבעל ובבנים הקטנים, שיחיו, והאחים שיחיו שכה אהבת וכיבדת אותם... כולנו ממשיכים לבכותך ועוד הרבה שנים נמשיך להספידך, ונמשיך לספר עלייך את החסדים ואת מסירות הנפש אשר הוכחת בחייך אף כי במותך".

הורים לילדים מבית "מעיין יוסף" כתבו: "... נזכור אותך, מיכל, בזכות החום והאהבה שהרעפת על ילדינו. ואנו נמשיך לצעוד בדרכייך, בדרכי נועם, נתינה, מסירות ואהבה. ושום בן בליעל לא יצליח לעצור את התורה שרצית להפיץ".

לעילוי נשמתה של מיכל נקבע שיעור יהדות שבועי, שיעור המיועד לנשים ונערך אחת לשבוע בבית הוריה. בשיעור משתתפות למעלה מחמישים נשים ומתארחים בו רבנים ורבניות מכובדים, שנושאים דברים בנושאי חינוך ילדים, טהרת המשפחה, כשרות הבית, מוסר ומידות ועוד.

במלאת שנה למות מיכל נחנך בעפולה מקווה טהרה על שמה, מקווה "מעלות מיכל". בטקס חנוכת המקווה נכחו שר הפנים וסגן ראש הממשלה, השר לענייני דתות, שר הבריאות, חברי מועצת העיר, ראש עיריית עפולה, רבנים ואזרחים רבים מוקירי זכרה.

משפחת גבאי מוציאה ספר זיכרון לזכר הבת מיכל, ספר "מעלות מיכל". כן הוקמה קרן גמילות חסדים (גמ"ח) על שם מיכל.

ביום י"ט בשבט תשס"ג הוכנס ספר תורה, שנכתב ע"י המשפחה לעילוי נשמתה של מיכל, לבית הכנסת "דרכי מאיר" בעפולה.