אלבום תמונות
אחר-הצהריים התפתח קרב עז בצידו הדרומי-מערבי של עמק דותן. כאן לאורך הכביש היו תקועים 4 טנקים של כוח העתודה ונ"נ של פלוגת ההנדסה, שנשרו מיחידתם עקב תקלות טכניות. הטנקים עמדו שם במשך כל שעות הבוקר ולפני-הצהריים של ה-6 ביוני, מבלי שהירדנים יתנכלו להם. צוותי הטנקים, שהסתייעו בחוליית חילוץ טכני ששלחה החטיבה, ניסו לתקן את הכלים ולחלצם. בשעה 14.00 פתח גדוד 2 הירדני בהתקפה על הטנקים הפגועים. מחלקת פטונים החלה בתנועה תוך ירי לעברם מכיוון צומת ערבה, בעוד חיילים גולשים מן הגבעות. מפקד הכוח דיווח למפקדת החטיבה על התקדמות האוייב, וביקש סיוע דחוף לחילוצו. המח"ט הורה למפקד הסיירת לבצע את החילוץ, ולצורך זה תיגבר את הסיירת בפלוגת טנקים. מפקד הסיירת הודיע באלחוט כי הכנותיו תארכנה כ-20 דקות, וכאן נכנס לרשת האלחוטית אהרון טנא (ג'וני), מפקד יחידת ההנדסה שאיבטחה את הבסיס המוצק. ג'וני מסר כי כיוון שהוא סמוך לכוח המותקף ומכיר את השטח, יוכל להגיש עזרה תוך הפעלת יחידתו. המח"ט אישר את משאלתו של ג'וני, ויחידת ההנדסה יצאה על זחל"מיה לעבר הטנקים התקועים. תוך כדי תנועה נפתחה אש טנקים חזקה לעבר הזחל"מים מכיוון צומת ערבה, אש שגברה והתחזקה ככל שקרבו לכביש. הכוח הגביר את מהירות נסיעתו ושינה את כיוון התנועה לעבר צומת קבטיה. המחלצים הגיעו לכביש בשעה 15.30 והחלו בפינוי צוותי הטנקים שחלקם היו פצועים.
בשלב זה הופיעו על הרכסים שמעל הכביש כ-25 פטונים, ופתחו באש תופת מטווחים קצרים לעבר הזחל"מים והטנקים הפגועים. חלק מהשריון נפגע ועלה באש, ורבים מהחיילים נפצעו ונהרגו. כדי לסייע לכוח הפעיל המח"ט את הארטילריה שעמדה לרשותו. בחסות ההנחתה הארטילרית המרוכזת והמדוייקת, שכללה כ-600 פצצות מרגמה של חנ"מ וזרחן, ונחתה במדוייק על טנקי האוייב, נחלצה יחידת ההנדסה לעבר הבסיס המוצק, תוך גילויי גבורה של אנשיה כשאש הפטונים רודפת אחריה. גם בעת הנסיגה סבלה היחידה אבידות. בין השאר נפגע זחל"ם המ"פ העמוס בנפגעים ו-7 מאנשיו נהרגו. על הנסיגה חיפו יחידת הסיור ופלוגת הטנקים שצורפה לה. בתוך כך נפגע מפקד הסיירת ונהרג. לפני שנותק המגע, סרק מ"פ ההנדסה את השטח בסיוע מתנדבים ועלה בידו לאסוף כמה פצועים ותועים. בשטח נותרו כ-15 חיילים בפיקוד קצין שהסתתרו מתחת לגשרון, עד שנאספו למחרת בבוקר.
הירדנים פירשו את פעולת החילוץ כניסיון לכיבוש צומת ערבה. בשעה 16.00 פתחו באש טנקים מרכס כופיר, ובאש תותחים מתנייעים, כדי לחפות על נסיגת כוחותיהם מקבטיה וזבבידה. מקבטיה הצליחו להיחלץ שרידים שכללו 7 טנקים בלבד ו-3 נגמ"שים. לקראת שעה 17.00 החל גם גדוד 2 בנסיגה. הוא נסוג לעבר רכסי סילת א-זהר. לקראת ערב ובלילה התארגנו כוחות אוגדת האלוף פלד להמשך המתקפה. בחצות ליל 7-6 ביוני פתחה חטיבת השריון 37 בהתקפת לילה בבקעת זבבידה, והשמידה את שרידי חטיבה 40 שנמצאו על ציר זבבידה-טובס. בבוקר ה-7 ביוני נעה חטיבת השריון 45 להתקפה בסיוע אווירי וארטילרי, כאשר עיקר החטיבה תוקף לעבר צומת קבטיה, וגדוד 25 תוקף מיעבד לעבר צומת ערבה, הצמתים נכבשו בסערה, מול התנגדות קלה. כיבוש עמק דותן הושלם.
בקרבות המרים בעמק דותן ובמבואותיו, שנמשכו 40 שעות ברציפות, חטיבת השריון 45 השמידה ושחקה כוחות אוייב עדיפים בכמות ובאיכות. החטיבה הפעילה טנקי שרמן "בלים מזוקן" מול טנקי פטון חדישים. אך שריונאי החטיבה הוכיחו כי במערכה מנצח האדם המפעיל את כלי הלחימה.
מערכת עמק דותן היתה רצופה גילויי גבורה, אומץ לב, רוח התנדבות וכושר מנהיגות למופת, על מעשים אלה צויינו לשבח 2 מחיילי החטיבה על-ידי הרמטכ"ל, 7 על-ידי אלוף פיקוד צפון, 18 על-ידי המח"ט, ו-60 חיילים על-ידי המג"דים.
החטיבה המשיכה בהתקדמותה בשני צירים. גדוד 25 רדף אחר גדוד 2 הירדני, וזינב תוך קרבות בסילת א-זהר וסבסטיה עד מבואות שכם. שאר החטיבה התקדמה בעקבות חטיבה 37 עד טובאס, ומשם ירדה לאורך נחל תרצה עד הג'יפתליק. ב-8 ביוני בבוקר כבשה את אזור הג'יפתליק, תוך השמדת מספר טנקי פטון, ובשעה 12.00 פוצצה פלוגת ההנדסה את גשרי דמיא. בהמשך עלתה החטיבה לרמת הגולן והשתתפה בלחימה נגד הצבא הסורי. ב-10 ביוני כבשו יחידותיה את אזור נוחיילה עד גבול לבנון, ואחר-כך את כל צפון הגולן ממסעדה ועד מג'דל שמס.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.