אלבום תמונות
ב-5 ביוני לפני-הצהריים תקף הצבא הירדני את שטח ישראל. מטוסיו הפציצו מטרות אזרחיות וצבאיות בשרון, והארטילריה שלו פעלה כנגד מוצבים ויישובים לכל אורך קו שביתת-הנשק, מטירת-צבי בצפון ועד להב בדרום. הארטילריה של חטיבה 25 הפגיזה את היישובים בחבל תענך ואיימה על שדות-תעופה בעמק יזרעאל.
פיקוד צפון קיבל אישור להפעיל את כוחותיו כדי לנטרל את האיום הירדני. בשעה 12.00 קיבלה חטיבת השריון 45 בפיקודו של סא"ל משה (בריל) בר-כוכבא את המשימה הבאה: "לפרוץ מייד לעמק דותן ולהשמיד את הארטילריה הירדנית הפרוסה שם". בשעה 15.30 הציג המח"ט את תוכנית הפעולה שלו לפני אלוף-הפיקוד דוד אלעזר והאלוף אלעד פלד, מפקד האוגדה שבמסגרתה פעלה החטיבה. התוכנית אושרה בו במקום. אותה שעה היתה כבר החטיבה בעיצומה של תנועה משטחי הכינוס, באזור יוקנעם-צומת אליקים, בהם חנתה בעת הכוננות. תוך תנועה בוצעו ציוותי הכוחות בהתאם לתוכנית, בחטיבה היו 61 טנקים מיושנים מדגם שרמן N-50 ו-N-51; שני גדודי חרמ"ש על זחל"מים ויחידות חטיבתיות.
החטיבה נועדה לפעול בשני מאמצים, כאשר המאמץ העיקרי מופעל בגזרת ג'נין-תל-תענך, והמאמץ המשני בציר ענין-יעבד.
בשעה 17.00 חצו כוחות המאמץ העיקרי את קו שביתת-הנשק הישן ("הקו הירוק") בגזרת כפר דן-אל-ימון. הכוחות כללו את היחידות הבאות:
א. גדוד הטנקים 39 בפיקודו של אדולף אברמוביץ.
ב. גדוד החרמ"ש 74 בפיקודו של רמי לוי, שתוגבר ב-6 טנקים.
ג. גדוד מרגמות כבדות בפיקודו של דני.
ד. סיירת בפיקודו של יענק'לה אביתר שתוגברה ב-6 טנקים.
ה. פלוגת הנדסה בפיקודו של אהרון טנא (ג'וני).
ו. דרגים ויחידות חטיבתיות בפיקוד הסמח"ט גרשון.
בעת שעברו השדירות המסתערות עת קו הגבול, נפתחה עליהם אש ארטילרית, ובעת שהתקרבו לכביש ג'נין-תל-תענך הפעיל המערך הקדמי הירדני תותחי נ"ט ותול"רים. הארטילריה האוגדתית שיתקה את ארטילריית האוייב באש נגד-סוללתית, והחלה בריכוך מוצבי האוייב. הכוחות המובילים את החטיבה שטפו את מערך הנ"ט הקדמי של האוייב והפיצו את צוותי התותחים. בשעה 19.00 כבש כוח אדולף את אל-ימון ובתוך כך השמיד את סוללת תותחי ה"לונג-טום" שהיתה פרוסה במטעי הזיתים של הכפר, והסיר את האיום הארטילרי על עמק יזרעאל.
כוח רמי כבש בשעה 18.30 את כפר דן, ואחר-כך לאחר קשיי עבירות בשטח ההררי המיוער - עלה חלקו על דרך העפר המוליכה לעמק דותן, והסתער לכיבוש מתחם בורקין. המתחם הוגן על-ידי כוח חי"ר ו-6 טנקים. בהסתערות תוך ירי טנקים הושמדו טנק "פטון", משאית תחמושת ומספר ג'יפי תול"ר. שאר הטנקים נסו. בשעה 20.30 היה המוצב המערבי של בורקין בידי כוח רמי.
בינתיים החלו שאר כוחות החטיבה להתרכז טיפין-טיפין בבסיס מוצק בעמק דותן, באזור צומת הדרכים כפר-דן-כפר-קוד-בורקין. הם סבלו מקשיי עבירות שפגמו במיוחד בהתכנסות גדוד הטנקים 39. בגזרה הדרומית-מערבית של המרחב פעל כוח המאמץ המשני שכלל את גדוד החרמ"ש 25 בפיקודו של לוי מן, ותוגבר ב-10 טנקים. כוח זה חצה בשעה 18.00 את "הקו הירוק" באזור עין-א-סהלה, כבש את מוצבי ענין והמשיך בתנועתו לעבר יעבד, כשהתקדמותו מואטת בשל כוחות השהיה ירדניים וקשיים הנובעים מטיבו של השטח.
בשעה 22.00 הגיעה הסיירת החטיבתית לאזור הבסיס המוצק והמשיכה בתנועתה דרומה, במגמה לחצות את עמק דותן, להשתלט על הקטע מכביש ג'נין-שכם העובר לאורך חלקו הדרומי של העמק ולאתר כוחות אוייב בצמתים. שעה אחת קודם לכן החלה חטיבת השריון 40 הירדנית בתנועה מאזור גשרי דמיא שבבקעת הירדן לגב ההר.
צוות סיור בפיקודו של יוסי היה כוח החוד בתנועת הסיירת. בהגיעו לכביש שכם-ג'נין פנה לצומת ערבה, נתקל בכוחות אוייב ונכנס איתם לקרב מטווחים קרובים ביותר. המ"פ שהבחין בלחימה של הצוות, קידם טנקים לסיוע, חילץ את הצוות והיפנה אותו לצומת קבטיה. בצומת קבטיה עלה הצוות על מארבי חי"ר ושריון, שגרמו לו אבידות בלוחמים ובכלים. הוא הצליח להיחלץ רק לאחר שנעזר בסיוע ארטילרי. בשלב זה היה ברור כי הסיירת תזדקק לתגבורת טנקים כדי לכבוש את צומת קבטיה ולחסמו. המח"ט שלח לעזרתה כוח טנקים בפיקודו של שלמה, שהיה חלוץ יחידותיו של אדולף בבסיס המוצק. הטנקים חברו עם הסיירת, ונערכו בדרום עמק דותן מצפון לסוללת מסילת הברזל. עד לשעה זו השלימו מרבית כוחות החטיבה את התרכזותם בבסיס המוצק. משימתה של החטיבה שונתה בשלב זה, לאחר השמדת ארטילריית האוייב, והוטל עליה לכתר את ג'נין.
"מעברה השני של הגבעה" חלו במקביל התפתחויות מכריעות. חטיבת השריון 40 הגיעה לגב ההר והתפצלה בצומת ואדי אל-בידן לשני מאמצים. כוח המאמץ המשני שכלל את גדוד הטנקים 2, פלוגת חרמ"ש וסוללת תותחים מתנייעים, נע לעבר שכם במגמה להמשיך בציר שכם-דיר-שרף-סילת-א-זהר לעבר צומת ערבה. יתרת החטיבה נעה בציר טובאס-בקעת זבבידה, לעבר צומת קבטיה. חלוץ הכוח המשני הגיע בשעה 02.00 לצומת ערבה והתגלה על-ידי פלוגת הסיור. הונחתה עליו אש מרגמות כבדה שבלמה אותו. ארבעה מהטנקים ירדו מהכביש ונתקעו בשדה מוקשים ירדני, השאר נסוגו מעט לאחור. ב-04.00 הגיע הכוח העיקרי לכופיר. כאן חל פיצול נוסף. גדוד הטנקים 4, פחות יחידת-משנה ועוד פלוגת חרמ"ש, המשיך בתנועה לצומת קבטיה, בעוד גדוד החרמ"ש וטנקי יחידת-המשנה נשארו בבקעת זבבידה לאבטחת האגף והעורף.
ב-03.30 החלה חטיבה 45 בהתקפה על רכסי ג'נין בסיוע ארטילרי. הטנקים של גדוד 39 הסתערו מדרום, בעמק דותן, משני צידי הכביש המוביל לג'נין; בעוד גדוד 74 תוקף מבורקין לעבר הרכס הדרום-מערבי של ג'נין.
הסיירת ויחידת הטנקים של שלמה שימשו כעתודה חטיבתית, והיו בפיקודו של המח"ט. גדוד 39 החל בקרב עם פלוגת טנקי "פטון" ועם כוחות חי"ר מצויידים במקלעים ובאמצעי נ"ט שהיו ערוכים להגנה על הרכסים. בקרב שריון בשריון הושמדו מרבית טנקי האוייב (כ-7 טנקים), והשרידים שנותרו נסוגו לתוך העיר ג'נין. גדוד 74 כבש אף הוא את יעדיו. בשעה 05.00 היתה ג'נין מכותרת.
בשלב זה הופעל כוח העתודה שכלל כ-17 טנקים ופלוגת סיור, בפיקוד מ"פ הסיור, וקודם לעבר ג'נין. תוך תנועה על הכביש השמיד הכוח מספר פטונים באזור צומת קבטיה, השתלט על הצומת, והמשיך בהסתערותו לעבר ג'נין. הכוח הגיע למבואותיה הדרומיים של העיר, כשהמח"ט וחבורתו מצטרפים אליו. לאבטחת אגפה של העוצבה ועורפה הושאר סמוך לצומת כוח חסימה קטן, שכלל צוות סיור ומחלקה של ארבעה טנקים בפיקוד סגן דני נוי.
ב-05.00 בקירוב חדר כוח העתודה לג'נין תוך המטרת אש מכל הכלים. בעיר התפתח קרב עם כוחות חי"ר, ועם מספר טנקים שהתרכזו מעל טרסות ובין הבתים על הרכס ממזרח לכניסה הדרומית לעיר. במהלך הקרב נשטפה העיר מדרום לצפון, שותקו קיני ההתנגדות והושמדו 2 "פטונים". המח"ט נפצע בקרב, אך המשיך לעמוד בראש החטיבה הלוחמת.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.