אלבום תמונות
חשיבותו של מרחב ג'נין-עמק דותן מהבחינה הצבאית איסטרטגית מקורה בכך שזהו מפגש דרכים חיוני. החזקתו מאפשרת מחד-גיסא בלימת פריצה אפשרית של אוייב לגב ההר בשומרון, ומאידך-גיסא פיתוח מתקפה לעבר המישורים הפתוחים של עמק יזרעאל. עמק דותן הוא אחד השטחים הבודדים בצפון השומרון שאפשר להפעיל בו גופי שריון גדולים. היעדים החיוניים במרחב הם הרכסים החולשים על פתחותיו של עמק דותן בצפון ובדרום, היינו: רכסי ג'נין הדרומיים החולשים על "פקק ג'נין" - המוצא מעמק דותן לעמק יזרעאל; רכס בורקין, החולש על דרך העפר המובילה מכפר דן לעמק דותן, והיא היחידה המאפשרת את עקיפת "פקק ג'נין" ממערב; והרכסים השולטים על צמתי קבטיה וערבה, וממילא על שני הכבישים המובילים מג'נין לשכם.
הגנת המרחב הוטלה על חטיבת החי"ר המוגברת 25 של הצבא הירדני. החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר, כל אחד בן 4 פלוגות, שתוגברו בתותחי נ"ט ובתול"רים. תחת פיקוד החטיבה היו 2 פלוגות טנקים מגדוד הטנקים החזיתי 12, ובסך-הכול 30 טנקים מדגם "פטון" M-47 הסיוע הארטילרי כלל 2 סוללות תותחי שדה 25 ליטראות (12 תותחים), וסוללת תותחים בינוניים 155 מ"מ ("לונג-טום"). כוח עתודה חטיבתי שכלל פלוגת נגמ"שים נועד לאבטח את תותחי ה"לונג-טום", ולפעול נגד צנחנים. מרבית כוחות החטיבה נערכו ביעדים החיוניים במרחב, בעוד גדוד חי"ר שתוגבר באמצעי נ"ט נפרס לאורכו של ה"קו הירוק" ככוח מעכב.
כן היתה צפויה התערבותה של חטיבת השריון 40, שחנתה באזור גשרי דמיא והורכבה משני גדודי טנקים (כ-90 טנקי פטון M-47 חדישים), גדוד חרמ"ש וגדוד תותחים מתנייעים.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.